זו הסיבה שאני שותה.

בדיוק עם דברים כאלה אני לא יכול להתמודד. כנות קשה מדי שאני כבר יודע.
כי אני לא יכול להתמודד עם האמת.
אני מעדיף לברוח למסכות שאני מתחבא מאחוריהן.
והשתייה נותנת לי מקום מפלט.
מקום שטוב לי בו יותר מאשר שאר המצבים שאני נמצא בהם. ולחלק מהאנשים זה קשה. חלקם מעדיפים את המצב איך שהוא כרגע.
חלק מכירים אותי לפי איזו דמות שנוצרה עצב הרבה מאוד דברים שעוברים עלי בזמן האחרון.
אפילו אני לא בטוח מי אני. הרצלייני? אני מעדיף לבלות עם ט'2 או ט'6?
מעולם לא הרגשתי כ"כ רע מרוב אנשים שאני אוהב.
אני שונא להחליט. אני אוהב לגרום לאנשים להיות החלטיים.
אני שונא את המצב שלי כרגע. אני על גשר מתפורר ואני צריך לבחור לאיזה צד אני הולך. או שאני פשוט נופל לתהום, שזה תמיד הרבה יותר נוח.
באלי עוד חופש. עוד זמן להחליט. לשבת על עצמי.
אפילו על תיאטרון עוד לא באמת החלטתי. עובדה שאני שבועיים לפני האודישנים ועוד אין לי אף קטע.
אני חושב שאני נופל כבר ממזמן ופשוט עוד לא שמתי לב לזה.
אז אלכוהול מאט לי את הנפילה.. או לפחות מטשטש לי אותה.
ועכשיו שהחלטתי שאני מפסיק עם האלכוהול, אנשים מפילים עליי עוד דברים. החלטות.
אני לא יכול להתמודד.
אני רוצה מישהו שיעזור לי.
הדבר היחיד שיעזור עכשיו זה עצמי.
אז למה אני מנסה להתחמק מלעזור לעצמי ושוב נופל?

Aren't we all to you just lost causes?

ANBERLIN

"(*Fin)"

Feels like you're miles from here,
in other towns with lesser names.
Where the unholy ghost doesn't tell
Mary or William exactly what they want to hear.
You remember the house on Ridge Road
told you and the Devil to both just leave me alone.
If this is salvation, I can show you the trembling.
You'll just have to trust me. I'm scared.

I am the patron saint of lost causes.
Aren't we all to you just near lost causes?
Aren't we all to you just lost

Tommy, you left behind
something that will mean everything right before you die.
What if you gained the whole world?
You've already lost four little souls from your life.
Widows and orphans aren't hard to find.
They're home missing daddy who's saving the abandoned tonight.
Wish your drinking would hurry and kill you.
Sympathy's better than having to tell you the truth.

That you are the patron saint of lost causes.
All you are to them is now a lost cause.
All you are to them is now, causes.

Billy, don't you understand?
Timothy stood as long as he could and now
you made his faith disappear.
More like a magician and less like a man of the cloth.
We're not questioning God.
Just those he chose to carry on His cross.
We're no better, you'll see.
Just all of us, the lost causes.

Aren't we all to you just lost causes?
Are we all to you lost?
Lost causes
So all we are to you,
Is all we are, is all we are
All we are is all we are

[Choir:]
Patron Saint, are we all lost like you?
Patron Saint, are we all lost like you?
Patron Saint, are we all lost like you?
Patron Saint, are we all lost like you?
Patron Saint, are we all lost like you? (Lost causes, all we are is all we are)
Patron Saint, are we all lost like you? (To you, lost...)

Patron Saint, are we all lost like you?
Patron Saint, are we all lost like you?
Patron Saint, are we all lost like you?


Take what you will, what you will
And leave. Could you kill, could you kill me
If the world was on fire
and nothing was left but hope or desire
And take all that I could bring forth, is this hell
Or am I on the floor over-desperate?
Hold hands streaming of blood again?
And then take full weight of me
Guard my dreams, figure this out,
It's me on my own. Helpless, hurting, hell
Will you stay strong as you promised?
Cause I'm stranded and bare.
Meanness is washed up in all that I am
is God. Take this and all,
Then grace takes me to a place
Of the father you never had
Ripping and breaking and tearing apart
This is not heaven
This is my hell.

לא ברור לי מה המצב כרגע.
אני עוד טיפה אבוד. התמונה שלי נכנס לתוך הענן לא יוצאת לי מהראש.
דווקא הרגשתי הכי פחות אבוד שם למעלה. בשמיים.. רחוק מכולם. רק אני, המדריך (שסוגשל התעלמתי ממנו.. פשוט הייתי צריך להרגיש את החוויה הזו בעצמי) והשמיים.
אני מרגיש שהענן הזה רק הכניס לי דברים לא טובים לראש. שוקל המון דברים, לא כולם טובים. בעיקר מחשבות על חברים, על עצמי.. האם אני באמת חבר של מישהו?
אולי אני עוד אחד מהאנשים שאין לו באמת חברים, רק אנשים שהוא מכיר...
מתחיל להרגיש לי כמו בסקינס =\

כפרעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעל הביטלס

אני צריך לעשות מחקר. באמת מחקר.
על הביטלס. על ההשפעה שלהם על החיים של האנשים...
פאקק.... כל כך מדהים!
המתנה הכי יפה שקיבלתי אי פעםם!
כבר פעם שמינית בערך שאני עושה מרתון...
כ"כ מדהיםםם <:

In My Life

(Lennon/McCartney)


There are places I'll remember
All my life though some have changed
Some forever not for better
Some have gone and some remain
All these places have their moments
With lovers and friends I still can recall
Some are dead and some are living
In my life I've loved them all

But of all these friends and lovers
There is no one compares with you
And these memories lose their meaning
When I think of love as something new
Though I know I'll never lose affection
For people and things that went before
I know I'll often stop and think about them
In my life I love you more

Though I know I'll never lose affection
For people and things that went before
I know I'll often stop and think about them
In my life I love you more
In my life I love you more

דווקא רציתי לעשות פוסט יומולדת

למה זה כל כך קשה לי סוף סוף להסתדר?
הטיול שנתי הזה שינה לי המון דברים בראש. כרגע זה הכל מעופף בתודעה ולא נראה לי שזה מתכוון לנחות בקרוב.
איפה ח'6 או ז'6? אני מתגעגע.
אני לא נהנה בזמן האחרון מהכיתה. משהו באווירה עושה לי רע.
זה יצא הכי הרבה בטיול שנתי... לא היה לי זין לכיתה. רציתי קצת להיות עם ט'2. הם לא בני חמש.
הם לא לי הרגשה שכשאני מדבר איתם אני כמו בן חמש. ולא בא לי להיות חלק מהמועדון קרב.
האכפתיות נעלמה. ממש
כולם כל כך אנטי... פינגווין עולה לכולם על העצבים ולא מצליח לייצר אפילו טיפה של סימפתיה,
אני מאמין שהרוב שונאים את עידו והוא לא משתנה יותר מדי
ושקד, אני מרגיש שאנחנו מתרחקים. מתחילת השנה כבר
ואני מנסה להחזיק את הקשר הזה... אני לא זוכה לשום הערכה.
יש בדיוק שני אנשים בכיתה שאני מרגיש שאני איתם לגמרי, וזה לא צריך להיות ככה. לא בכיתה שלנו..
הציעו לי למצוא מעגל חברתי חדש. אני לא רוצה.
אני רוצה את כיתה ח'6 שהיה לי כיף כ"כ להיות איתה,
הכיתה שאדר עוד חשב אפילו טיפה לעבור אליה בגלל שהיא הייתה מדהימה
זאת שלאנשים באמת היה אכפת ממנה, עוד לצאת או לארגן דברים כיתתיים
כזו שאני מרגיש שכיף לי להיות עם כל האנשים בה... או לפחות עם רובם.
אז בינתיים זה לא ככה. אני רוצה שזה ישתנה... מאוד רוצה

למה אני צריך את האישור הזה?

בכל מקום, בכל זמן... מזכירים אותנו ביחד..
ואני מבין למה, רוב החיים שלי סובבים אנשים שהם גם בחיים שלו,
אבל למה אני צריך להרגיש שאוהבים אותי יותר?
למה כל פעם שמזכירים את שנינו אני מסתכל לבדוק למי כתבו יותר או מי יותר חשוב, או מי ראשון וכאלה...
חשבתי שכבר עברתי את השלב הזה בחיים. כנראה שכל עוד הוא נמצא שם גם הקטע שלי ישאר שם.
אבל אני לא יכול לעשות עם זה כלום, כי אין לי מספיק יכולת לשטויות האלה, של באמת להזיז משהו.
יש המון אנשים שאוהבים אותי, ואני צריך לשמוח בזה. אז למה זה לא ככה?

Last night I dreamt
That somebody loved me
No hope, no harm
Just another false alarm

Last night I felt
Real arms around me
No hope, no harm
Just another false alarm

So, tell me how long
Before the last one ?
And tell me how long
Before the right one ?

The story is old - I know
But it goes on
The story is old - I know
But it goes on

Oh, goes on
And on
Oh, goes on
And on

מסובך ><"

ווואי.... קשה.. קשה מאוד..
למה הכל כל כך מסובך?
אני רואה את העתיד שלי בקולנוע. אני רואה את עצמי בתיאטרון.
אני אוהב קולנוע. הכי שבעולם... אני חושב שהחיים שלי היו משעממים מאוד בלי הקולנוע.. בלי היכולת שלי לחשוב "איך הקטע הזה מתאים לסרט" או שאני כותב מקטע תסריט בראש.
אבל תאטרון זה החיים שלי...
מכיתה א' אני שם.
בלב.
><"

שינוי דרסטי בבלוג:O

הסנפתי אתמול מלח לימון. מה שנראה כאירוע משעשע שיגמר בקצת כאב באף התדרדר לכאב ראש עצום וצורך ללכת עם מכנסיים שגדולות ממני בערך ב-20 מידות.
חוווווווץ מזה, הגעתי למסקנה שצריך להיפטר מפינת השירים. ברוב הפוסטים שלי בזמן האחרון אני מכניס שירים... וגם אין לי כוח לטפח את הפינה החביבה הזו..
אז תודה רבה לך פינה, לא נשכח אותך לעולם.

התדרדנו לאבבא... אבל זה כל כך מתאים למצב >:

אולי בכל זאת יש בזה משהו...

יצאתי אתמול עם תום וכאלה... מאוד נהנתי. אבל אני לא רוצה לדבר על זה, כי היום בשיחה עם שקד הבנתי שאולי בכל זאת יש משהו בהידברות הכיתתית.
החלטתי לצאת עם החברים שלי מהרצליה. וברור שזו הייתה בחרה נכונה וחכמה, כי מאוד נהנתי.
אבל כשאני מסנן את פישי גיא ויונתן בגלל שאין לי כוח לספק להם בירות... זה כבר נהיה קשה יותר. מעולם לא חשבתי שאני אגיע למצב שלא יהיה לי כוח בכלל לילדים מהכיתה.
והשתכרתי, והיה נחמד. ואני בטוח שלא הרסתי לפישי ולשאר... אבל עדיין.. בגלל שלי יהיה יותר כיף השארתי אותם בלי כלום, וגם סיננתי אותם.
לפחות נהנתי...

בא לי לכתוב משהו... באסה><"

ואתם שואלים למה באסה? כי אני לא יכול ואין לי זמן.

נתחיל מהלא יכול, שהוא פחות באסתי(אבל עדיין כזה).
אני מנסה להמשיך את הסיפור(הישן ישן...P: ) אבל פשוטטטטטט לא יכול... אני לא מצליח לעשות את זה כמו שאני רוצה שזה יצא... והבעיה שאני לא יודע איך אני רוצה שזה יצא ><" האין זמן זה הדבר הראשון שקרה לי מעולם. תמיד היה לי זמן. להמון דברים. פשוט בחרתי לא לעשות אותם. עכשיו שאני כן עושה דברים, פתאום הזמן נעלם. כאילו לא היה. השאלה למה.. למה כשאני סוף סוף מרים את עצמי בידיים הגורל הכה אכזר מקשה עליי? זונות-.- אני לא מדבר עם הגורל יותר בחיים... P:

שנה לבלוג

יש שנה לבלוג. וזה מפתיע.
אף פעם לא באמת התמדתי במשהו. היו תקופות שיותר זנחתי אותו, ושהוא פחות עניין אותי. אבל המשכתי לכתוב.
כתיבה עושה לי משהו. משהו טוב בעיקר.
והכתיבה בבלוג משפיעה על ההרגשה שלי.
אני עברתי על פוסטים.. ואני ראיתי שיש דברים שהשתנו.
בעיקרון אני אותו ילד ילדותי ואידיוטי שצוחק בעיקר על פלוצים, אבל התבגרתי טיפה, והכתיבה שלי בהחלט השתפרה.
אבל ההסתכלות בפוסטים עשו לי שני דברים: העציבו אותי ונתנו לי תקווה.
זה העציב אותי בעיקר בגלל שלא נחזור לאן שהיינו.. ולתקופה שהייתי טיפה יותר מאושר. אני זוכר את פוסט אנשי השבוע שלי, בדיוק שנוי נהייתה חברה שלי. ושקראו לי חתיך. זה היה אחד הדברים היותר משמחים שקרו לי השנה הזאת... וזה טיפה אידיוטיXDD(לפחות הקטע של זאת שקראה לי חתיך.)
גיל שאלה אותי אתמול ב7 עשיריות שאלה שעוד מהדהדת: אם הייתה לך יכולת להשמיד מישהו שנמצא בסביבה שלך, את מי היית משמיד. הדבר הראשון שעלה לי כמובן זה יואב. אבל אז חשבתי טיפה: מה בדיוק יעזור להשמיד אותו?
ואז עלו לי עוד דברים: אולי דווקא מה שיואב עשה עזר לי בסופו של דבר.
אני מרגיש שנוי מאוד חשובה לי, ובתור ידידה. ואין לי שום רגשות אליה חוץ מזה. ואולי זה מה שחשוב; זה שאני אוהב את נוי בצורה אפלטונית לגמרי.
יש לי הרגשה שהגורל רצה אותנו בתור ידידים ולא יותר מזה, ואולי אני שמח מזה.
ולירי, ששום סיכוי שהייתי עובר את השנה-הבלוגית הזו בלעדיה. לא משנה מה הדבר הגדול שקרה לי, היא הייתה שם. היא תמיד שואלת איך אני מרגיש, תמיד אכפת לה.
ושקד, שתמיד דואגת. כבר היום בבוקר הייתה עדות לזה כשהיא שלחה לי סמס למה לא באתי. כי היא דואגת לי, וכי אכפת לה.
או מתי שלא הצלחנו ללכת ל "אנחנו ולהקתו", למרות שהיא לא רצתה לבוא, היא אירגנה הכול, רק כי היא ידעה כמה זה חשוב לי.
ובר, שאיכשהו הצלחתי לפספס את הבחורה המדהימה הזאת ב-ח'.
בר, אני באמת באמת אוהב אותך. את אחד האנשים היותר אהובים עליי בכיתה, ואיך שאת מנסה לאחד אותנו שוב מדהים אותי כל פעם מחדש.
והעובדה שהמעגל החברתי שלי התעצם בכמויות מסחריות.
בכיתה ז' הייתי חבר של חצי כיתה.
בכיתה ח' היו לי כבר מעגלים חברתיים כבר בח'2
עכשיו אני מכיר את רוב השכבה שלנו, ורק אתמול בבוקר אני מוצא את נתן שואל אותי "מזמן לא ראיתי אותך. מה קורה?"
מה שמצחיק שבתחילת השנה בקושי והכרתי את נתן. היינו אומרים שלום מדי פעם, אבל לא באמת הכרנו.
אני שמח שזה ככה. אפילו שזה קצת קשה לפעמים.
אני שמח שאלו החיים שלי. שאני נמצא איפה שאני נמצא.
שהחלטתי לעזוב את לב טוב ושעברתי לאורים.
שהתחברתי עם קבוצת מתן.
שנפרדתי מנוי.
שחזרתי להיות בקשר עם תום.

אני שמח להיות שמח שוב, אחרי תקופת דיכאון ארוכה.

מוזר..

אני לא בטוח מה עובר עליי, אבל זה מאוד מאוד מוזר (ויש לי הרגשה שזה מעבר לסתם עוד דיכאון-גיל-ההתבגרות)
מה שכן, מעולם לא ראיתי סדרה שבאמת, מכל הלב (גם אם זה שתי שניות אחרי שאני רואה אותה) משנה לי איזה משהו. משהו בדרך מחשבה, בצורה שאני רואה את החיים..
skins,(כרגע) היא הסדרה הכי טובה שראיתי. וזה לא עוד סטייטמנט שעוד שבוע אני אגיד שפינוקי מבקר בגן החיות של חיים היא הסדרה הכי טובה שמשודרת כרגע..
היא מספרת עלינו.. אבל בלי צנזורה. היא עוסקת בחיים של הנוער כמו שהם, וגם עושה את זה טוב.
היא מעבירה בדיוק את מה שהולך. סמים, סקס (הרבה, הרבה סקס) וגם יש לזה את אחת הפתיחות היפות שראיתי.. מעולם כזה..
אני אשים את הפתיחה פה! גאונות..

תהנו! ותראו את הסדרה!

קבלו את אנחנו ולהקתו!!

זה התחיל כלפני חודש.. הופעה של יוני בלוך.
אחרי התלהבות רגילה של אחרי הופעה, חיפשתי את חברי להקתו לש יוני בפייסבוק, והראשון שנמצא הוא ארז. אמרתי לכל הגרופיים האחרים והוא הוסיף את כולנו. צהלנו ושמחנו.
יום אחד במרכז המשאבים, ראינו מין להקה מוזרה שכזו בפרופיל שלו, "אנחנו ולהקתו".
הסתכלתי על המייספייס שלהם ומיד התאהבתי.
רק אתמול ריגש, פייסבוק הצחיק, הלוך ושוב חימם את הלב.
החלטנו שנלך להופעה הבאה!
התאריך התקרב, וכך גם ההתרגשות לקראת הקרב ובא.
ואז הגיע לו יום שבת. יום של אור ושמחה. אושר וחנונים (הלכתי לאייקון ><") הגיע השעה שש ונוי ושקד באו לאסוף אותי מאייקון. רבע ל7 הגיע וגם נעם הגיעה אלינו. הלכנו לדיזינגוף וראינו את יהודית רביץ בדרך!! הגיעה השעה שמונה והלכנו לאוזן השלישית. בערך ב8 וחצי נכנסו לאוזן בר. בתור גרופיות שכמותנו, הבאנו להם מארס.. חבורה של מטומטמים ><"" קרפל אכל בתאבון וארז אמר לנו תודה. חיכינו ל9:30.. אבל לא היה כמעט אף אחד וחשבנו שנהיה היחידים. מסתבר שההופעה מתחילה ב10 ><" ההופעה התחילה והיה קהל די יבש.. אבל אפרת גוש ואנחנו חיפינו על יבשותם!! צעקנו כל הזמן^^ אחרי ההופעה הלכנו אליהם, גנבנו את כל הפלייליסטים, דיברנו איתם ונגה הביאה לשקד את המפרט של ארז D: ארז הזמין אותנו להופעה הבאה (שזה גם במקרה הופעת היומולדת שלו ושל קרפל!! היומולדת של ארז ב-30! תזכרו!!)

FUCK (כי אנגלית זה מגניב)

אתמול, בשעה זו בדיוק(לפי העיתונים.. אני לא זוכר את השעה המדויקת) התחילה הפאקניג הופעה של פול פאקינג מקרטני. פאק!!
הייתה ההופעה הכי טובה ביקום. פאק!!!!
אני לא אפרט על השירים (כי אני בטוח שכל השאר כבר יעשו את זה)
בלאקבירד.. ויסטרדיי.. ולט איט בי.. היה פשוט אדיר!
והזיקוקים בlive and let die!! (שהוא שר מיד אחרי שדיבר על שלום ואחווה.. כל כך מתאים.. friendship first!! live and let die..:|)
ומתי שהוא שר ללינדה.. :'(
היה פשוט מדהים!!!!
פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק פאק
:)

לדעתי אני חוטף התקף לב קטן

אני בדרך כלל לא נכנע ללחץ חברתי... אבל הבחורים ה"אנונימים"(!!!) צודק.
בקיצור, הכל התחיל לפני כמה שבועות שנוי מודיעה לי שיש הופעה בהרצליה בחינם ליוני בלוך. אמרתי לעצמי, "היא גם ככה הרסה לך את הטעם המוסיקלי איתו.. לפחות תלך להופעה השנייה" והחלטתי ללכת.
נעבור ללפני יומיים. נוי מודיעה לי שאני אצטרך לחכות ברכבת בעשר בערך. אמרתי.. לא נורא. יהיה בסדר.
אחרי כמה דקות, נוי חוזרת אליי ואומרת שהיא מתעבת את גיל. זה היה ידוע מקודם, אבל הסיבה הנוכחית שזה אחרי שנוי חפרה לה שעה אז היא מודיעה לה שאבא שלה מסיע אותה.
מגיע יום שישי. מיכאל מתקשר אליי. הוא נוי וגיל עוד שנייה בשבעת הכוכבים. אחרי שעה בערך אני גם כן מגיע לשבעת הכוכבים. אני אספר בקצרה מה היה שם: נוי, דגים, באג, צומת ספרים, יואב, אני מאוד רוצה מק, הסתבכות עם להגיע הביתה, מגיעים הביתה.
אני גם אספר בקצרה מה שהלך בבית שלי: גיטר הירו, מיכאל מאכיל אותי, נוי אומרת שהיא גרועה, קרב עלוב בין יואב וגיל, גיל לא משחקת יותר, תירס חם, בוקסר.
בקיצור, הגענו ב15:30(תזכרו את השעה, זה חשוב לעלילה)
ב20 לארבע נכנסנו למועדון. אני לא אחביר במילים. ההופעה התחילה בשש. אבל לפני זה, החלטנו שאנחנו חייבים לקשט את הבוקסר.
בקיצור, גיל ציירה את יוני, אני כתבתי את מספר הטלפון שלי ואימרות עם ידועות (OMG! זה טל זובלסקי!)
בקיצור, אחרי הפסיכולוגית (שלא היה בו את הקטע עם הנשיקה!! מה קרה?! אנחנו בני נוער אז אסור לראות קצת גייז?!?!) זרקתי את הבוקסר. הוא לא הרים אותו.
בשיר הבא הוא הסתכל על ארז ועל תומר כאילו הוא מתלהב מהבוקסר!!! זה היה מגניש!!
ובאחריות הוא העלה את סתיו 2 אופיר ושחר על הבמה כדי שירקדו!! זה היה כזה סקססססס!!!!!!
ואז בחתימות ארז הרים לי את הבוקסר!!! ויוני אמר שהוא יקרא את הבוקסר!!
בקיצור, היה הסקס הכי טוב שלי אייייייייי פעם

התנך על פי ט'6!

התחיל בתנך, נגמר במתמטיקה.
כתבו: שקד, נוי, יואב וזיו. כל קשר בין הדמויות המופיעות בסיפור לא מקרי בהחלט. כל הדמויות קיימות וכולן סטיראוטיפיות.
תנ"ך ט'6
בוא נעשה סיפור בהמשכים בשפת התנ"ך טוב?
אני אתחיל =)

"ותבוא דינה בת נך לכיתה ט'6 ותפתח פיה ותאמר:
וואלק יא בובי, פלישתים הם והרגו אותם ומתו
ותהיה דינה נחמדה בעייני ט'6 ויגדו:
וואלק יא דינה איך נחתת כפרעלייך עלינו מהשמיים, תבורכי, תבורכי
ותפול עליהם הדר כרעם ביום בהיר ותאמר:
כיתה כיתה, כיתה כיתה. ותשמע אותה גיל ותגיב וואף וישתגע אלירן וידפוק לעצמו מוט ברזל בראשו וימת.
ותשמי גיל עד מאוד =)
ותפיל שקד את גיל ותאמר:
גיל כפרות עלייך, וכי למה הרגת את אלירנוש? ותשיב
לא נחה נפשי מאמי, השתעממתי
ותתעצבן נוי עד מאוד ותשפיע על יואב לרעה (מתוקף תפקידה כאישה) ותגרום לו לכאב ראש קטלני ויכאב ליואב עד מאוד וירביץ לגיל ותמת מוות בישיבה טובה =O
ויחר אפה של נוי ותהרוג את עירא וימת עירא. ויקום לתחיה ויקרא לזיו אומו ויגד זיו לעירא קום לך אל ישראל ועשה בו מעשים מגונים ויחר אפו של עירא ויגד לך אתה לאדר ועשה בו כדברייך וכך המשיך הריב עד שהניסוי בשוויץ נכשל ונוצר חור שחור בלע רק את זיו ואת עירא והם המשיכו לריב בתוך החור השחור, לבד..לבד... ויקפוץ עירא מהחור וימצא את עצמו מחוץ למתן ויפול לתוך חרא בלבן.
ויגיע זיו לכפר הירוק ויראה שם את יונתן בן עוזיאל המכונה ע"פ העם "המורה החתיך לדרמה" ויראה כי מדבר יונתן אל רוי ויאמר:
איזה חמוד וימרח על ראשו מסטיק דביק ויצחק עד מאוד ויאמר סתם צחקתי, זו הייתה היד השנייה, אני נורא חתיך ומדליק" ויאמר יואב: ויאמר מופאסה אל תפנה לי את גבך סקאר ויקרעו כולם מצחוק וימות שון, אך אפו נשאר כדי לירוש את הונו הרב, ואת הסוני, וימשך מנהג הסוני אצל שוני בשבת ויהיה אותו סיפור כמעט
ותלך לירי ותראה את האף ותאמר:
וואו, אבסורד זה מרגיש כמו מקרר בגישה שונה בהחלט
ותיפגע לירי ותמות
ותבוא שקד ותבכה ויצחק עליה זיו מהאף של שון (הוא נכנס לשם כדי לבדוק) ויאמר אעבלגדבוש(זה מה ששמעו מהאף)
ויפול אגוז על ראש שקד ותמות ותקום ותחזיר את גיל לחיים, והדבר היה קטלני , ויהרוג האף את גיל בשנית וישמח העם.
ותוריד נוי את גומייתה ותחשוף את מחשופה לעיני הציבור ויסתכלו עליהכולם כי מוזר הדבר ותהיה נוי נבונה ותיקח משקד את גומייתה ותלך להופעה של יוני בלוך ואחרי שנהנתה נוי עד מאוד בא יוני ואמר לה: נו באמת, למה לא צעקת יותר. את המעריצה הגדולה והאהובה שלי!
ויפול ארז על יוני וישבור רגל (במקור הוא היה אמור למות, אבל נוי התעצבנה). וישלוט ארז בעולם.
ויתלוננו בני ישראל ויקום נסראללה ויגיד: הרצחת וגם ירשת? ויבין נסראללה שטעה הוא ויתפוצץ ויתלונן הצוציק מהחדשות על הפיגוע ויבכה.
ותלך נוי לטל זובלסקי ותמצא בביתו את אחיו (אור זובלסקי) ואת חברם התוב(כן, זה מה שנוי כתבה. תוב. יואב תיקן ממתחת) תומר להב וינגנו לנוי ותשמח עד מאוד ויבוא רוצח וירצח את כולם חוץ מאת נוי כי הוא רוצה שהיא תתאבל ותקום נוי ותיקח את מעיו של טל זובלסקי ותחנוק את הרוצח
וזיו ימצא את נוי ויאמר: למה זה רצחת את הרוצח? טל זובלסקי היה מתבייש
ותבוא הילה ותהרוג את כולם.
ותשמח הילה עד מאוד ותצחק.
סוף.______________________________________________________________________
וואו.. זה היה קשה. לא נורא =)
יש ממש בעיה קשה בזמן האחרון!! אין סרטים לראות!!
וגם הילה הבת זונה הזאת לא מוכנה לשחרר אותנו להופעה של פול פאקינג מקרטני!!!!! שתמות. אני לא בא יום חמישי הבא(למרות שאין לי ממש סיבה.. יותר סיבה עקרונית)
קרדיט לרוי על זה שהוא חושב שמגיע לו קרדיט
*עריכה*
ארז הרים את הפאקינג בוקסר שלי!!! ויוני לקח אותו!! הוא פאקניג החזיק לי את הבוקסר!!!!!! בוא נקווה שהוא יתקשר אליי.. ;)

(שוב)לילה במתן!!

הייתי אמור ללכת אתמול למסיבה של זלטושקה אישתי החביבה, אבל אז שקד הודיעה לי שיש מסיבת הפתעה לנוי (מה שגם הפתיע אותי).
הברזתי לאורי, והחלטתי שאני נוסע למתן.
בקיצור, היה ממש ממש ממש ממש ממש נחמד!!
ראינו את גמר נקמת החנונים!! noy and bar siting on a tree, k-i-s-s-i-n-g.
בקיצור, אלי אילדיס הוכח כפדופיל!! הוא אמר לסיוון שהוא רוצה להתחיל איתה ואפילו נישק וחיבק אותה!!! צריך לעצור אותו לפני שהחנון הבא יפגע!!!
טאבו פישי זה המשחק הכי מגניב ביקום!! פשוט העברנו לילה שלם במשחק של לרדת על פישי!!
ויונתן מאוד נחמד כשהוא ישן, אפילו כשמציעים לו עוגת פונדו הוא מגיב בנהמות ;)
ונוי הסוטה הזאת כל הזמן מוציאה אבנים!! ואפילו רקמתי תוכנית מופלאה להכות את עירא מבלי שאני אצטרך לראות אותו בעירום, אבל נוי לא הסכימה :'(
אבל היה כיף גם בלי להכות את עירא!!
ולירי! אוהב אותך המון המון המון והכל יהיה בסדר, אני מבטיח לך.
יש היום למיקה מסיבת יומולדת, אז אני הולך להתארגן.. ביי ביי (היא כבר בת שנה!! אני דוד שנה!!!)

המורה יצחק |:

נפתח בשיר!! (שכבר הופיע בבלוג.. אבל זה רק אומר שהוא יותר טוב D:)

______________________________________________________________________
חתיכת תחילת שנה, אה?
אני מקווה שככה יהיה כל שבוע!! (חוץ מרוי ואיתמר!! תמותו!! אני בגללכם לא מרגיש בטוח בכיתה..)
כרגיל, כל השיעורים עם הדר היא לא יכולה להגיד מילה.. לא השתנה.
נורית עדיין נעל.. ואלירן עוד פחד ממנה XDDD
מאיה בכל זאת גרה שני מטר לידי.. אבל כנראה שהיא לא הושפעה יותר מדי מהטימטום של הנדנדת כלבים.
עוד לא ממש יצא לי להכיר לעומק את הילה. לירי מתעבת אותה בגלל שהיא השתיקה אותה ואת שקדP:
והמורה יצחק:|
למה הדבר הזה מלמד אותנו?!?!
החוק הכי חשוב שלו זה לא!
אבל עזבו, אין סיבה לבזבז עליו זמן.. או שכן :|
מה עוד אני יכול לכתוב... יש כרטיסים (שהגיעו!!) לפול פאקניג מקרטני!!!
עידו חושבת שלירי אוהבת אותי.. אבל מי לא P: (אוהבת אותי, לא חושב)
אהמממ.. תום הבריז לי (בערך) פעמיים.. אחת בגלל שהוא אכל (מפתיע) ואחת בגלל שהוא ישן (חנון)
מה עוד... אוו! שכחתי כמה כיף להציק לשון.. אני כל כך התגעגתי :')
טוב.. זהו בערך. פוסט חסר משמעות וכל סיבה, ולכן אני אתייג אותו כנושא רציני D:

70 רשומות!! ומכתב לסוף החופש :'(

הגענו בשמחה רבה ל70 פוסטים בבלוג! מזל טוב.

מכתב לסוף החופש

אני מצטער שאמרתי שעדיף שתלך! באמת באמת.. לא הבנתי כמה אתה חשוב לי עד שהלכת לי.. ועכשיו אתה נגמר לך ככה.. כה אהבתי אותך חופש. היית הטוב ביותר שלי עד כה.. והיו רבים!
אני אוהב אותך!! בבקשה תחזור!! מדוע הולך אתה ממני!! אם תלך, מי יחבק אותי ככה?! מי יעשה לי טוב בנשמה?!?! מי יגרום לי לאושר אמיתי..
ואני יודע שזה לא הסוף, ושיהיו עוד רבים, אבל אתה.. אותך אני לעולם לא אשכח.
באהבה, זיו.. ותמיד יהיה לנו את מתן! (ופיצה האט, ותל אביב, והרצליה.. וכל מקום שהייתי בו החופש)
נ.ב. יש סיכוי שיש לי הרפס.. אני מציע שתיבדק. בכל מקום.

היה נחמד++ במתן!!
נהנתי להפיק אתכם. באמת.
פעם הבאה אני מקווה שנצליח לשמור את הקהל שלנו בשקט *אהמאהמשקדאהמאהמ*
אבל הכי חשוב, זה שהיום חזרתי לגיל 6.
הייתי אצל תום כי הוא רצה שנלך לבריכה.. אבל הסיבה האמיתית היא שהוא טיפש ואני חכם והוא היה צריך עזרה בבוק ריפורט שלו על פוטר. הארי פוטר.
בקיצור, אחרי שבקושי סיימנו דיברנו על בובות של באטמן. אז החלטנו שיהיה מגניב לרדת למטה ולראות את כל הצעצועים של תום (וכן, עשינו את זה)
בקיצ קיצ, בילינו פאקינג שעה על לשחק עם בובות של תום. אפילו סידרנו את כל החיות שלו על פי איך שהן נראות ואם הן דומות.
אני כל כך התגעגע לחופש הזה :(
(קרדיט לשקד)

כבר אמרתי שאני אוהב את fob?

גאונים. זה כל מה שיש לי להגיד.
ויש כאלה שיגידו שפיט מעצבן אותם *אהמאהמנעםאהמאהמ* אבל הוא פשוט חתיכת בן גאון מסריח!
ב-4 בנובמבר(שזה גם תאריך של הבחירות באמריקה) והם התחילו איזה כאילו "חטיפה" ויראלית של האתר של fob. בקיצור, אחרי זה התגלה שזה תרגיל פרסום לאלבום החדש, אבל עזבו!! הם הוציאו mix tape עם כל מיני שירים מהאלבום החדש שלהם וגם כל מיני שירים של חתומים אחרים בfuled by ramen. ולא רק זה, הם גם פרסמו את ברק אובאמה בדרך. חכמים שכמותם.
ויש גם גירסא גברית ל i kissed a girl!!
אני אוהב את fuled by ramen. אני אוהב את fob. אני אוהב את פיט, את פטריק, את ג'ו.. אני אוהב את כל מי ומה שקשור אליהם!!! פאק!!!!!!!
ובנוסף, סקס לעולם כולו. וגם פול מקרטני בא.. *התרגשות*/*גיא*
עדכון 7:52:
מסיבת סופחופש!! מתן!! יום חמישי!!!!!!! תהיו שם. וכולם לפרסם בכל מקום אפשרי!! (בלוגים ואוואים ><")

פסיכופתיה!!

טוב.. ראיתי תוכנית על פסיכופת שרצח קרוב למאתיים איש ולקחו פסיכולוג שישב איתו וניסה להבין על מה פסיכופתים חושבים.

אחרי הסבר מאח שלי (הוא למד את זה בקורס כלשהו.. לא ממש הקשבתי) וקריאה על זה בויקיפדיה (!!) החלטתי להראות את לימודי לעולם.

לאדם הסובל מפסיכופתיה (פסיכופת) יש מספר מאפיינים ברורים. ראשית, מדובר באנשים בעלי מנת משכל גבוהה מהממוצע, אשר חסרים כל מצפון ואמפתיה. הפסיכופת הוא אדם מניפולטיבי אשר ינצל את האנשים סביבו על מנת להשיג את הסיפוק. הפסיכופת הוא טיפוס אגוצנטרי, אסרטיבי ואגרסיבי ועל כן הוא יכול להצליח בקריירה ניהולית. בניגוד להפרעות אישיות אחרות, פסיכופתיה אינה גוזרת על הסובל ממנה ניתוק חברתי אלא נהפוכו, הפסיכופת נזקק לאנשים מסביבו והוא תלוי בהם על מנת להגשים את מטרותיו האישיות.

רוב הפסיכופתים יגלדלו להיות אנסים, גנבים או רוצחים בגלל חוסר המצפון והאמפתיה.

בקיצור, לא נעים..

תודה ולהתראות!