דפים

יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

שנה טובה ובירכותיה

אושר,
ממון,
ושנזיין. המון.

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

לילות שכאלה יוצרים פוסט בבלוג שכזה.

אממ קיי, אני במצב של חוסר ביטחון כללי. ערעור מצב בכלל לא עדין ובכלל לא מעורער. הראש שלי מכניס אותי כרגיל לסרטים. אבל האהבה שלי לתלונות חזקה ממני.
כשהבנאדם היחיד שאני מרגיש שסובל אותי כרגע נמצא באוסטריה אני מרגיש לא טוב.
דחייה קטנה אצלי בראש הופכת לדרמה מטורפת. אולי זה צלקות מעברי הדחוי והלא אהוב. אבל זה תמיד הופף לכזה סיפור ולביקורות עצמיות חסרות כל היגיון או גבול.
יש שבועיים לחופש ואני מרגיש בשגרה. אולי השבוע קמפ עכשיו יכניס אותי איכשהו לעניין שיש עוד דקה בצפר, אבל הפחד שלי זה שאני אחזור לחוסר אכפתיות מהלימודים.
אני כל הזמן כועס על עצמי שאני נמצא בשגרה ואני מבין ששגרה מכניסה אותי למצב טוב.
אני צריך קשר. עם כל דבר.
אני צריך למצוא לי תחביב.
אני צריך למצוא דרך לשנות משו בחיים שלי ולהישאר איך שהמצב בנוי עכשיו.
אני צריך שיפסיק לי להימאס מאנשים בשנייה וחצי.
אני צריך להיות מישהו אחר.
XP

יום שבת, 19 ביוני 2010

הקיץ בא. (בא, בא, בא, בא, בא, בא.)

אני מניח שהשימוש בך יחזור להיות גדול יותר בלוג יקר. תקופת שיעמום ועניין בו בזמן הולכת לנחות עליי עכשיו.
חופש, תודה לאל. אם יש משהו שחיכיתי לו זה חופש.
לא שהיה לי יותר מדי לחץ. אבל אני צריך את הזמן הזה.
יובש. מכל בחינה אפשרית. אני חושב שאני עומד להשתגע. אני מקווה שזה רק בגלל הלימודים וחוסר היציאה מאזור ת"א-רמה"ש.
החיים סבירים, מחכה לפיתוח של דברים חדשים. לירון בא, ביגי גר אצלי, אני מקווה לחופש נפלא.
בינתיים. קווין.
http://www.youtube.com/watch?v=kRjBWZeFknE

יום שבת, 12 ביוני 2010

שבת שלום?

תחושת מועקה כבדה האיבה על כל היום הזה, כמו שאר ימי השבת שלי בתקופה האחרונה.
שבועיים והסבל הזה נגמר. לפחות נעצר לזמן מה.
לישון אני כבר לא מצליח כ"כ, מחר אני כנראה אדרס ואני לא מרגיש שום רצון לעשות את ערב התיאטרון הזה, כל החודשיים האחרונים אני מרגיש נגרר בטירוף. מוביל אותי איזה הכרח שנמצא מאחוריי ואני מציית לו ועדיין לא מצליח לבצע כמו שצריך.

שבועיים. זה הכל.

יום חמישי, 22 באפריל 2010

טוב.

מכירים את ההרגשה כאילו תקוע לכם משו בבטן ואתם לא יודעים מה זה?
זה מה שאני חווה כרגע.
רגשות בלתי ניתנים לביטוי זה הזוי קלות.
נננננננייייייייייייףףףףףףףף.