אממ קיי, אני במצב של חוסר ביטחון כללי. ערעור מצב בכלל לא עדין ובכלל לא מעורער. הראש שלי מכניס אותי כרגיל לסרטים. אבל האהבה שלי לתלונות חזקה ממני.
כשהבנאדם היחיד שאני מרגיש שסובל אותי כרגע נמצא באוסטריה אני מרגיש לא טוב.
דחייה קטנה אצלי בראש הופכת לדרמה מטורפת. אולי זה צלקות מעברי הדחוי והלא אהוב. אבל זה תמיד הופף לכזה סיפור ולביקורות עצמיות חסרות כל היגיון או גבול.
יש שבועיים לחופש ואני מרגיש בשגרה. אולי השבוע קמפ עכשיו יכניס אותי איכשהו לעניין שיש עוד דקה בצפר, אבל הפחד שלי זה שאני אחזור לחוסר אכפתיות מהלימודים.
אני כל הזמן כועס על עצמי שאני נמצא בשגרה ואני מבין ששגרה מכניסה אותי למצב טוב.
אני צריך קשר. עם כל דבר.
אני צריך למצוא לי תחביב.
אני צריך למצוא דרך לשנות משו בחיים שלי ולהישאר איך שהמצב בנוי עכשיו.
אני צריך שיפסיק לי להימאס מאנשים בשנייה וחצי.
אני צריך להיות מישהו אחר.
XP
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה