תחושת מועקה כבדה האיבה על כל היום הזה, כמו שאר ימי השבת שלי בתקופה האחרונה.
שבועיים והסבל הזה נגמר. לפחות נעצר לזמן מה.
לישון אני כבר לא מצליח כ"כ, מחר אני כנראה אדרס ואני לא מרגיש שום רצון לעשות את ערב התיאטרון הזה, כל החודשיים האחרונים אני מרגיש נגרר בטירוף. מוביל אותי איזה הכרח שנמצא מאחוריי ואני מציית לו ועדיין לא מצליח לבצע כמו שצריך.
שבועיים. זה הכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה