אני חייב להודות שבהתחלה הצלחת. אפילו מאוד. נתת הסברים מספיק לא ברורים כדי שאני גם אפגע וגם לא אבין על מה אתה מדבר,
אבל ככל שההסברים הפכו ברורים יותר, כך גם נהיה ברור שהמטרה שלך היא בסופו של דבר לא לערער אותי, אלא לשנות אותי.
בד"כ אני מתעצבן מזה, אבל הפעם הטענות היו פשוט מצחיקות.
"תסתכל על שמונה השנים האחרונות ותראה איך איבדת את כל מה שהיה חשוב לך"
שמונה שנים? הייתי בן פאקינג שמונה. ברור שאנשים נעלמים בדרך, שחברויות נהרסות.
מה אתה מצפה? שאני אשמור על קשר עם כל האנשים שהיו לי בחיי?
"לא הצלחת לגרום למישהו אחד באמת להרגיש אליך נאמנות."
אני מצטער. מה? מי אתה שתבוא ותגיד לי שאף אחד לא מרגיש אליי נאמן??
יש לי המון חברים. חלקם קרובים יותר וחלקם רחוקים. אבל אני יכול להגיד בבטחה שאני מרגיש שמכולם אני מקבל תמיכה ולאף אחד אין שום מחשבות על "בגידה" (אם המונח הזה בכלל יוצר היגיון)
"תנסה לבקש סליחה."
היית בערך ברור בכל הדברים שאיכשהו ניסית להעביר בהיגיון, אבל הלגלוג הכי גדול שלי הוא על זה.
אתה לא מסביר שום היגיון לבקשת סליחה, אתה אפילו לא נותן לי נמענים לסליחה.
ואני לא מצטער בשום צורה או דרך שעזבתי את לב-טוב. פגשתי את האנשים הכי נפלאים שאני יכול לפגוש. הרגשתי בטוח שם, הרגשתי כיף והנאה.
הסביבה שם פיתחה אותי, לא דיכאה אותי. ההתחרטות היחידה שלי זה שלא חשבתי על מעבר לפני זה.
וגם אם היו קטעים שהייתי מניאק(מה שאני לא זוכר. לפחות לא מבחינתי, או שהיה משהו שעורר את זה.) זה רק כי הרגשתי שלא קיבלתי תמיכה ואהבה גם מהמערכת וגם מה"חברים" שלי.
זה נראה לך בסדר שבכיתה של הרבה האנשים יהיו 3 אנשים שאני אוכל לדבר איתם? ושהחבר האמיתי היחיד שלי היה תום??
ולא איבדתי כלום בשמונה השנים האלה. מצאתי. רק מצאתי. ומה שנפל בדרך, קרה מעצמו. וגם חלק הצלחתי להרים (כמו למשל שעם תום חזרתי לקשר.)
אלה היו 4 השנים הטובות בחיי, ולפני זה היו 4 השנים הנוראיות בחיי. אז אנונימי יקר, אולי הצלחת. גרמת לי להבין שמה שעשיתי זו הבחירה הכי נכונה. וכל הבחירות שלי הן הטובות ביותר שאני יכול לעשות לעצמי.
יש לי אנשים שאני אוהב אותם והם אותי, ויש כאלו שעוד צריכים להבין את זה.
אבל ככל שההסברים הפכו ברורים יותר, כך גם נהיה ברור שהמטרה שלך היא בסופו של דבר לא לערער אותי, אלא לשנות אותי.
בד"כ אני מתעצבן מזה, אבל הפעם הטענות היו פשוט מצחיקות.
"תסתכל על שמונה השנים האחרונות ותראה איך איבדת את כל מה שהיה חשוב לך"
שמונה שנים? הייתי בן פאקינג שמונה. ברור שאנשים נעלמים בדרך, שחברויות נהרסות.
מה אתה מצפה? שאני אשמור על קשר עם כל האנשים שהיו לי בחיי?
"לא הצלחת לגרום למישהו אחד באמת להרגיש אליך נאמנות."
אני מצטער. מה? מי אתה שתבוא ותגיד לי שאף אחד לא מרגיש אליי נאמן??
יש לי המון חברים. חלקם קרובים יותר וחלקם רחוקים. אבל אני יכול להגיד בבטחה שאני מרגיש שמכולם אני מקבל תמיכה ולאף אחד אין שום מחשבות על "בגידה" (אם המונח הזה בכלל יוצר היגיון)
"תנסה לבקש סליחה."
היית בערך ברור בכל הדברים שאיכשהו ניסית להעביר בהיגיון, אבל הלגלוג הכי גדול שלי הוא על זה.
אתה לא מסביר שום היגיון לבקשת סליחה, אתה אפילו לא נותן לי נמענים לסליחה.
ואני לא מצטער בשום צורה או דרך שעזבתי את לב-טוב. פגשתי את האנשים הכי נפלאים שאני יכול לפגוש. הרגשתי בטוח שם, הרגשתי כיף והנאה.
הסביבה שם פיתחה אותי, לא דיכאה אותי. ההתחרטות היחידה שלי זה שלא חשבתי על מעבר לפני זה.
וגם אם היו קטעים שהייתי מניאק(מה שאני לא זוכר. לפחות לא מבחינתי, או שהיה משהו שעורר את זה.) זה רק כי הרגשתי שלא קיבלתי תמיכה ואהבה גם מהמערכת וגם מה"חברים" שלי.
זה נראה לך בסדר שבכיתה של הרבה האנשים יהיו 3 אנשים שאני אוכל לדבר איתם? ושהחבר האמיתי היחיד שלי היה תום??
ולא איבדתי כלום בשמונה השנים האלה. מצאתי. רק מצאתי. ומה שנפל בדרך, קרה מעצמו. וגם חלק הצלחתי להרים (כמו למשל שעם תום חזרתי לקשר.)
אלה היו 4 השנים הטובות בחיי, ולפני זה היו 4 השנים הנוראיות בחיי. אז אנונימי יקר, אולי הצלחת. גרמת לי להבין שמה שעשיתי זו הבחירה הכי נכונה. וכל הבחירות שלי הן הטובות ביותר שאני יכול לעשות לעצמי.
יש לי אנשים שאני אוהב אותם והם אותי, ויש כאלו שעוד צריכים להבין את זה.
חופשי/היהודים
שוכב על החוף
את הראש שם על חול רטוב
השמש צובעת
את האופק בצהוב
רוצה לא לכאוב
רוצה רגע לא לחשוב
לגעת ברוח
לתת לגל לשטוף
והוא חופשי להאמין בכל
בכל מה
בכל מה שהוא רואה
ולהקשיב לרעש ים כחול
זה כל מה
זה כל מה שהוא רוצה
זה כל מה שהוא
כתב מכתבים
גילה שהוא בחיים
סיפר שהצליח
עבר ים טיפולים
וככה הוא נח
השקר יפה כל כך
על שפת ים בהודו
יושב לו מחויך
והוא חופשי...
איבד חברים
איבד בית והורים
איבד מצב רוח
אבל מצא את אלוהים
והוא עדיין בחיים
בכל זאת לפעמים
האור בא מבפנים
והוא חופשי...
את הראש שם על חול רטוב
השמש צובעת
את האופק בצהוב
רוצה לא לכאוב
רוצה רגע לא לחשוב
לגעת ברוח
לתת לגל לשטוף
והוא חופשי להאמין בכל
בכל מה
בכל מה שהוא רואה
ולהקשיב לרעש ים כחול
זה כל מה
זה כל מה שהוא רוצה
זה כל מה שהוא
כתב מכתבים
גילה שהוא בחיים
סיפר שהצליח
עבר ים טיפולים
וככה הוא נח
השקר יפה כל כך
על שפת ים בהודו
יושב לו מחויך
והוא חופשי...
איבד חברים
איבד בית והורים
איבד מצב רוח
אבל מצא את אלוהים
והוא עדיין בחיים
בכל זאת לפעמים
האור בא מבפנים
והוא חופשי...
7 תגובות:
^__________________^
לא יודעת בדיוק למי כתבת את זה, או מה הבעיות של הילד הזה אבל כנראה שיש לו בעיה.
אפילו אני שלא מכירה אותה הרבה זמן יכולה לראות שיש לך חברים אמיתיים ונאמנים שאוהבים אותך ^^
אין לי מושג על מי זה
אני אוהבת אותך כלכך כלכך באמת:)
33>
אל תחשוב על מי ששונא אותך..תזכור שיש מלא שאוהבים אותך!
שקד:P
אני אוהב אותךָ. אני באמת באמת אוהב אותךָ. אתה בן אדם מיוחד, אהוב. אני מקווה שלעולם לא ניפרד.
יו גו גירל!
אהבתי.
בחירה חכמה לעזוב את לב טוב!
אם היה לי אומץ הייתי עושה את זה גם.
רק אחרי שעברנו לחטיבה והכרתי את הילדים שבאו מגורדון הדברים הסתדרו לי.
לשמור על נאמנות חחח כן בטח, הילדים שהיו לנו בכיתה היו חבורה של סנובים פוצים שלא ראו שום דבר חוץ מאת עצמם.
אל תרגיש רעה שלא נישאר מיזה רבה.. נירהא לי שבסופו של דבר רק הרבחת.
הוסף רשומת תגובה