פוסט צומי D:

(הערה: כל מה שהולך להיכתב פה הרגע ממש לא אמיתי, ואפילו די אידיוטי.. אבל משעמם לי. הקריאה על אחריותכם בלבד)
אני לא מבין אתכם אנשים. למה להיות כאלה בני זונות?
אני לא מבין למה היא אפשר פשוט להיות בני אדם? אה?! אתם חושבים שזה כיף מה שאני עובר? אחרי כל הפעמים האלה שביקשתי.. אבל לא! אתם לא מקשיבים וזה מעצבן!!
הכל ביקורת אצלכם. אין רגע של לחשוב במקום מי שאתם מבקרים. אין לי נשמה?! אין לי לב?!
אני לא מבין איך אני סובל אתכם. אתם פשוט האנשים הכי גרועים שבנאדם יכול לקבל בתור חברים. ומי שאני מדבר אליו יודע מי זה (כן כן!! זה אתה!! או את.. או כולכם!! אני לא אגיד כי אני רוצה שבאמת תחשבו שאני רציני O:)
זה לא ברור לי למה אתם כאלה בני זונות. או שאתם משקרים לי בפרצוף או שאתם פשוט לא מדברים איתי. מה אני קיר?! אני חלון?!? אני מקרר תלת ראשי בעל ברז מיקרו ביוטי שקולט אור אנטי ביוני?!?!?
אני אצטט שיר שממש קשור אליי.. ולדעתי הוא גם מתקשר לנושא: "סוכר יא סוכר, בסבוסה. אבא שלך מה לי עשה. אוהב אותך יא בסבוסה, אז למה את כל כך קשה?" שריף הילד הדרוזי-"בסבוסה"
תודה. ממש ממש תודה לכווווווווולם שכל כךךךךךךךךך עזרתם לי. כפויי טובה!
(שוב, ברצוני להבהיר שהפוסט לא מדבר על אף אחד, הוא לא אמיתי והקשר בינו לבין המציאות הוא אפסי. הוא נכתב מצורך בלתי ידוע. תודה ולהתראות בסיבוב הבא.)
(נ.ב. מתי נפגשים? אני מתגעגע.. בא לי כבר לראות אתכם)