פוסט לאחת והיחידה!! לירי ג'ואל פינקוויץ'

לירי רצתה פוסט אז לירי מקבלת פוסט (אני אצל אמא שלי אז אין לי תמונות.. אבל אני אספר לכם את סיפורינו!!)

יום אחד לפני שנים רבות, ביקר זיו בבית הספר אורים לאחר שהחליט שנמאס לו מבית ספרו, לב רעעעעעע.

כשזיו הגיע, מיד שתי צנצנות קפצו עליו במטרה לשאוב אותו לוואקום שלהם.. לא בדיוק עבד להם.

לירי, מלכת ה(בדאבל מרכאות)""(ראיתם?!?!?! דאבל!)החנונים(חכו.. עוד דאבל מרכאות בדרך..)""(עוד דאבל מרכאות!! אני גאון), לא התייחסה לזיו.. וחשבה שהוא בלונדי (עידו לאיטיים מבינכם[כלומר מתלהב לעוד יותר איטיים]).

לאט לאט הגיעה תחילת שנת הלימודים תשס"ו (כלומר 200... 200... 2000+) וזיו הגיע ליומו הראשון בבית הספר.

לירי עדיין חשבה בזיו כבלונדי(ואם אני זוכר הייתי גם יותר בלונדי באותה תקופה) אבל לאחר ששמע במקרה שיחה על הארי פוטר (הסקס הראשון של לירי..) זיו התחיל לדבר וזיו ולירי ישר התחברו (רק שזיו התחבר טיפה יותר מלירי.. ><").

לאחר כמה צחוקים על כרמל לרנר, צחוקים על האובר אובססיה של לירי להארי פוטר ו...יונתן (חשבת שאני אשכח לך את זה!! את דפקת את עצמך!!) גירשו אותנו מאורים.. גררר... אבל במשכנו לכפר.

בכיתה ז' משהו השתנה בקשר (אני הפסקתי לאהוב אותה.. זאת אומרת.. כנקבה.. לא כידידה) והתחלנו לדבר לדבר.. על דברים חשובים.. כמו חצי החציל האציל ועל חתונה עם הכבשה של המסנג'ר. and along came shaked.. ואז זה הפך לשקד ולירי.. אבל אני לא נוטר טינה!! כי ביני ובין לירי יש קשר מיוחד.. כזה שאני יכול ללטף לה את הגב והיא צועקת עליי בקול הצווחני שלה "זיו!!" ואני מדבר על חסכים רגשיים..

לירי!! חולה עלייך!! (קיבלת מה שאת רוצה?! חפרתי עלייך 200000000000000000 מילים!! גם אני רוצה P:)